אטרי קורבנוב היא מלחינה, בוגרת תואר שני בקומפוזיציה מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לכבוד הקונצרט היא כתבה יצירה לארבעה נבלים (לא פחות ולא יותר!) וזאת הזדמנות נהדרת לשמוע על היצירה ממקור ראשון, וגם להכיר את אטרי.
| לפרטים נוספים על הקונצרט |
מה הזיכרון המוסיקלי הראשון שלך?
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. הייתי אז בת שנתיים–שלוש. היו לנו המון תקליטורים של מוסיקה קלאסית, ומהצליל הראשון הייתי עוזבת את כל הצעצועים בצד, רצה להתישב על הספה ומאזינה למוסיקה כמו בקונצרט. אני זוכרת עד היום את הרגשת ההנאה מההאזנה, את ההתייחסות הרצינית והכבוד הרב למוסיקה קלאסית.
מאיפה הגיע השם של היצירה, שזה גם השם של הקונצרט?
השם של היצירה הגיע מתוך חיבתי הגדולה לכלי המדהים והאהוב עלי – נבל, מתוך היחס האישי שלי לנבלנים במיוחד ומההיסטוריה האישית שלי עם הנבל והנבלנית המדהימה עדה רגימוב. כידוע, לפני כמה שנים הלחנתי אופרה קאמרית "קין והבל", בה הקדשתי תפקיד מאוד חשוב לכלי הנבל בביצוע הפנטאסטי והמרגש של הנבלנית עדה רגימוב. תפקיד הנבל באופרה היה דרמטי ומרכזי, והביע מסר מוסרי, תרבותי ורגשי שהיה לי חשוב מאוד להביע כמלחינה. הצלילים האחרונים של כל האופרה כתובים דווקא לכלי הנבל.
החל מכתיבת האופרה, כל היצירה התיזמורתית שלי נתנה יחס מיוחד לתפקיד הנבל, אני מתיחסת אל הכלי בכבוד רב ומאפשרת לו להרשים את הקהל במצלול המדהים שלו, ביכולתו העוצרת נשימה, במגוון הריגשי העצום וברבגוניות של האופי שלו. לכן, לכתוב רביעיית נבל היה עבורי תהליך משמח במיוחד, הזדמנות להלל את כלי הנבל בגדולתו. מכאן הגיע השם של היצירה המהווה משחק מילים: "הרפיוזה" בעצם מגיע מ"Grandioso" (בתרגום – "גרנד" זה "גדול"), רק שבמקום המילה "גרנד" מופיע שם הכלי "Harp" (בתרגום – "נבל"), במטרה להלל את גדולתו של הכלי המדהים.
ספרי לי קצת על היצירה
תת הכותרת של "הרפיוזה" היא "שעון סונארי" ("Sonar Clock"), מכשיר שלא קיים במציאות – שעון המבוסס על טכנולוגיה של גאולוקציה, התמצאות בשטח. מטרתי היתה לכתוב יצירה על נושא השעון, אך על שעון מהעולם הלא–מציאותי, הפנטסטי. היצירה שייכת לז'אנר המוסיקה התוכניתית המשלב צלילים עם עלילה. זהו סיפור ותאור של השעון הפאנטסטי המתקתק, החלקים הפנימיים שלו, הגלגלים המסתובבים. ביצירתי אני כותבת קונטרפונקט בין ארבעת הנבלים, כולם אקטיביים באופיהם.
מה זה שעון סונארי? לאיזה שעון את מתכוונת בעולם הלא מציאותי?
ישנם כמה סוגי שעון: שעון שמש, שעון חול, שעון מים, שעון אש, שעון מכאני, שעון קווארץ, שעון אטומי, שעון אלקטרוני ועוד. כל שעון הוא מכשיר שעובד לפי איזשהי טכנולוגיה, ומבוסס על מכאניקה של אותה הטכנולוגיה, המודדת זמן. לדוגמא, שעון חול הוא מתקן למדידת פרק זמן נתון, בו הגרביטציה של גרגר החול היא היסוד הבסיסי למדידת זמן. סונאר, לעומת זאת, היא טכנולוגיה השייכת להתמצאות במרחב – גאולוקציה. זו טכנולוגיה לניווט ולגילוי צוללות ואוניות, הפועלת באמצעות גלי קול. במקרה של היצירה, המיקום הספציפי (סונאר) אינו משמש כיסוד למדידת הזמן בפני עצמו. בפעולת הניווט אין אופציה פיזית למדידת הזמן. לזמן אין גאולוקציה. מדידת הזמן וניווט הן פעולות מכאניות שונות שלא משתלבות אחת עם השניה, ולכן, אין טכנולוגיה של שעון הפועל על בסיס טכנולוגיה של ניווט ביקום.
אני בכוונה "המצאתי" שעון פנטסטי שלא קיים במציאות כדי לאפשר לקהל לתאר לעצמו משהו לא מציאותי, לחוות דרך הצלילים את הפאנטזיה, לחוות בחופש הדימיון את השעון המיסתורי הסונארי שאני מתארת ביצירה. חלומי להזמין את הקהל המאזינים שלי להרפתקה של השראה, למסע המהלל את חופש הדימיון, ולאפשר להם לדמות בעיני רוחם את האופי של השעון האגדתי. אני יודעת שכל אחד ידמה אותו אחרת, וזאת המטרה שלי – תחושת החופש של הקהל והרבגוניות של התאור בדימיונם.
מתי החלטת שאת רוצה להיות מלחינה?
בגיל 4 הבנתי שאני רוצה להיות מוסיקאית, ובהמשך, בגיל 7, החלטתי שאני רוצה להיות מלחינה כאשר הלחנתי את יצירתי הראשונה.
איזו יצירה הלחנת? ספרי לי קצת על היצירה הראשונה שלך
יצירה שנקראת "הנץ והברבור" היא יצירתי הראשונה בהלחנתי בגיל 7. יצירה שכתובה לפסנתר סולו, בה מתנגשות שתי מנגינות, לייטמוטיבים, כאשר אחד מהם מייצג את הנץ והאחר את הברבור. יצירה פוליפונית, קונטרפונקט של שני הנושאים המוסיקליים המתנגשים בדו–קרב של הנץ והברבור. כנראה עבורי זה היה דבר טבעי להתחיל להלחין דווקא מהדבר הכי קשה בעשיה הקומפוזיטורית – פוליפוניה וקונטרופונקט תוך תאור המסר הריגשי מהסצנה הנוראית של דו–קרב.
כמובן, גם היצירה "הנץ והברבור" שייכת לז'אנר של מוסיקה תוכניתית והיא בעלת עלילה: הנץ עוקב אחר הברבור בשמיים והברבור מנסה להסתלק ממנו במטרה לשרוד. היצירה נפתחת בתאור הציד הראשוני, הנץ צולל אל הברבור, נהיה דו–קרב ביניהם … כמובן שסוף היצירה הוא סוף טוב, הברבור הצליח לברוח מהנץ ושניהם חיים באושר.
מה דעתך על מוסיקה אוונגרדית?
מוסיקה אוונגרדית נוצרה בעקבות וכתוצאה מהשינויים ההיסטוריים בעולם ומהווה מוסיקה עכשוית מודרנית. היא מבטאת את המציאות של היום ואנחנו כולנו חיים במציאות העכשווית ומקבלים את השינויים במציאות גם דרך השתקפותם באומנויות.
מטרתי ביצירותי היא המסר, האמירה שאני רוצה להעביר לקהל. כמלחינה שכותבת לרוב מוסיקה תוכניתית, מוסיקה המספרת סיפור, מלווה בעלילה, מוסיקה המעבירה מסר, אני מאוד שמחה שבעולם המוסיקה יש כל כך המון זרמים שונים ומגוונים, המאפשרים הבעת רגשות רבגוניים ולפעמים גם רגשות קיצונים במיוחד. אני חושבת שזאת שאלה של טעם טוב, איזון טוב ביצירה והמטרה האמנותית של היצירה: אם העלילה או המסר של היצירה מצדיקים את השימוש באמצעים המוסיקליים השייכים לזרם כזה או אחר, זאת זכייה גדולה, וגם כבוד רב שאפשר להעביר דעה ומסר במוסיקה.
איך את ניגשת להלחין יצירה?
אני חושבת המון מה בדיוק אני רוצה להגיד ביצירתי העתידית ואז אני כותבת את האמירה שלי בצלילים. לדעתי, לכל אמן יש אחריות מסוג כזה או אחר להגיד ולהעביר את המסר אותו הגיע הקהל לשמוע או לראות.
ולסיום עם איזה מלחין היית יושבת על קפה?
כאדם שאוהב אורחים, אני הייתי מזמינה את כולם אלי הביתה לקפה ועוגה.