ראיון עם יואל פון לרבר

תוכל לספר על שגרת האימון שלך? איך אתה מצליח לתחזק קריירת סולו כל כך דרשנית?

האמת היא שאין לי בדיוק שגרת אימון. הלו"ז שלי מאוד עמוס כרגע – אני מנגן הרבה קונצרטים ברחבי העולם, כך שאני כל הזמן או בנסיעות או מתאמן. כשיש פחות קונצרטים והלו"ז יותר פנוי יש לי את האפשרות להתאמן קצת פחות ויש לי את הזמן לטייל בשביל הכיף. באופן כללי כמות האימון תלויה בכמות הקונצרטים, אבל אני בהחלט בר-מזל שיש לי רפרטואר סולו גדול בארסנל כתוצאה מכל התחרויות שהשתתפתי בהן מגיל מאוד צעיר.  

ספר לי קצת על התכנית שנשמע בקונצרט פה בתל אביב.

בקונצרט הזה תשמעו כמה מהקלסיקות של רפרטואר הסולו-נבל: ריקוד ספרדי מאת מנואל דה-פאייה, פנטזיה בדו מינור מאת לואי שפור ושתי יצירות מאת רנייה – "ריקוד השדונים" ו"הרהור". בנוסף, אני אנגן בקונצרט גם את "קרנבל בונציה" של וילהלם פוסה ואת "ולטאבה" (Moldau) של סמטנה.

היצירה של סמטנה תמיד מתקבלת בחום בישראל, זו היצירה שעליה מבוסס ההמנון הלאומי שלנו.

וואו, לא ידעתי. כנראה שיש לי מזל גם בבחירת רפרטואר. 

האם יש לך חלום שעוד לא הגשמת?

תמיד רצית להגיע למזרח הרחוק, ובמיוחד ליפן, כי סושי הוא אחד המאכלים האהובים עליי. לשמחתי, בנובמבר הקרוב אני אופיע בטאיפיי. זאת תהיה הפעם הראשונה שלי במזרח הרחוק ואני מאוד מתרגש. אני מקווה לנצל את ההזדמנות לטייל שם ובסביבה.

יש לך סיפור מצחיק מהופעה שהייתה לך?

יש לי סיפור, אבל אני לא בטוח אם הוא מצחיק או עצוב. ב 2017 השתתפתי בתחרות הנבל הבינלאומית במקסיקו. הגעתי לשלב הסופי, והיינו צריכים לנגן קונצ'רטו ויצירת הדרן. בלילה שלפני ההופעה גיליתי שהיינו אמורים ללמוד את יצירת ההדרן בעל-פה. נחרדתי. רצתי לחדר המלון שלי והתחלתי לעבוד. זאת אמנם יצירה של חמש דקות, אבל זה מאוד קשה לשנן תווים בזמן כל כך קצר – התאמנתי עד 3 לפנות בוקר. בבוקר למחרת קמתי ב 7, ניגנתי את הקונצ'רטו בחזרת התזמורת ב 10, ואז ביליתי את כל אחר הצהריים בעבודה על יצירת ההדרן כדי שאוכל לנגן אותה בעל פה בהופעה בערב. בסופו של דבר זכיתי מקום שני.