focusספרי לי בקצרה על עצמך.
קצת קשה לסכם בכמה מילים עשייה של למעלה מ-5 עשורים במקצוע.
במקום זה, אני רוצה לספר בקצרה איך הכל התחיל לגמרי במקרה.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הייתי תלמידה לפסנתר בבית הספר למוזיקה בבוקרשט, רומניה.
יום אחד, נכנסתי בטעות לכיתה הלא נכונה, ושם ראיתי בפעם הראשונה נבל.
מראה הכלי היה כל כך נפלא, ששכחתי את עצמי שם, עד שכולם חיפשו אותי…
מבחינתי זו הייתה אהבה ממבט ראשון ולמרות ההתנגדות של הוריי והסביבה הקרובה, הלכתי עם הלב, בחרתי בנבל והשאר היסטוריה.
מוסר ההשכל מהסיפור: לא לפחד לפתוח דלתות 'בטעות' כי אנחנו לא יודעים לאן הן יוליכו אותנו.
מה את חושבת על התפתחות הנבל בארץ?
עליתי לארץ בשנת 1971. באותם הימים, אפשר היה לספור את העוסקים בנבל בארץ על כף יד אחת, ולימוד הנבל בכלל היה שממה.
שאלתי את מנהל האקדמיה למוסיקה בתל אביב דאז, פרופ' עדן פרטוש: "באיזה קונסרבטוריון או בית ספר למוזיקה לומדים נבל?" והוא ענה: "אין דבר כזה בשום מקום! פה זה לא אירופה, פה בונים הכל חדש". בתור צעירה שזה עתה הגיעה לארץ זו הייתה תשובה שהיה קשה לשמוע, אבל 17 שנים אחרי הרמתי את הכפפה שהוא זרק לי.
אבל זה היה רק אחרי שבניתי את הקריירה שלי כנגנית מקצועית; בתזמורת הפילהרמונית, בתזמורת רשות השידור, בסינפונייטה באר שבע, ואחרי שהופעתי כנגנית סולו, בהרכבים של מוזיקה קאמרית, בהקלטות לרדיו, בטלוויזיה ובפסטיבלים בארץ ובחו"ל.
כך קרה שלפני 30 שנה ייסדתי, בעזרתם של אנשים רבים, שתי כיתות נבל לילדים תחילה בקונסרבטוריון באר שבע ואחר כך בקונסרבטוריון תל אביב.
העשייה הזאת נתנה השראה ודרבנה עוד מורים צעירים לפתוח כיתות נבל ברחבי הארץ וזה משמח אותי מאוד.
היום, המצב השתנה לחלוטין, המודעות לעיסוק בכלי המיוחד הזה עלתה פלאים, גם בהיבט של נגינה וגם בהיבט של לימוד הכלי במסגרות הרלוונטיות.
אנחנו רואים היום אנשים צעירים שרוצים להכיר את אפשרויות הביטוי בכלי הזה, שכותבים מוזיקה חדשה לנבל או כותבים תפקידים לנבל ביצירות תזמורתיות וקאמריות ואני מקווה שהתנועה הזו רק תלך ותתפתח.
מה את חושבת על הסדרה מנקודת הפתיחה עד עכשיו?
עצם זה שאנחנו בעיצומה של העונה השלישית בסדרה, ולאורך הזמן היא רק גדלה והשתפרה מבחינה איכותית ומבחינת ההיענות של הקהל, זה מה שמוכיח שהרעיון לקיים סדרה כזו היה נכון.
כבר בעונה הקודמת וביתר שאת בעונה הנוכחית, הצלחנו לעניין נגנים מקצועיים, מהשורה הראשונה, שהגיעו לישראל מחו"ל במטרה להעשיר את תכני הסדרה ולתת לקהל זווית נוספת על העשייה המוסיקלית הענפה בכלי הזה.
ולאור ההצלחה, זו מגמה שנמשיך בה גם בעונה הבאה.
בקונצרט הקרוב של הסדרה "פרחי נבל" ישתתפו שתיים מתלמידותייך. בתור מורה שחינכה מספר דורות של נגנים מה את יכולה להגיד על הדורות האחרונים?
אני שמחה לראות שבעולם הדיגיטלי שלנו, שבו הטלפון הנייד דבוק ליד והכל זמין בלחיצת כפתור, יש עדיין אנשים צעירים שמוכנים להשקיע בלימוד כלי כל כך עתיק, ולהתמודד עם מיומנויות שדורשות קשב וריכוז, השקעה לטווח ארוך ותוצאות שאינן מידיות. אבל בעיקר משמח אותי להכיר אנשים צעירים שמגלים סקרנות ורצון עז להביא לידי ביטוי רבדים עמוקים, פנימיים ואישיים שאפשר לבטא רק בדרך הזו.